בקול תרועה רמה עם המון שואו ביז, סלבס ונצנצים, נפתח בתל אביב, לפני כמעט כשנתיים, המרכז האלטיסטי 'שרונה מרקט'. מדובר בקונספט שהובא היישר מאירופה אליו נוספו חלומות ישראליים.

כיאה לעיר ללא הפסקה, המקום נפתח מבלי מקום כשר אחד לרפואה, כלומר, שומרי תורה ומצוות שחשקה נפשם בביקור במיזם המרהיב הזה – הבנוי כמושבה טמפלרית מהמאה ה-19, כולל שחזור המבנים  וניחוח הסטורי מובהק, נאלצו לוותר על ארוחה כשרה כחלק מהבילוי. עם הזמן כשהמיזם החל לצבור תאוצה ולהיות שוקק חיים, נפתחו מספר מועט מאד של מקומות כשרים.

לפני כארבעה חודשים פתחה רבקה עם שותף חנות קטנה ומדליקה בכניסה למרקט: 'אקולימה' שמה. לדוכן יש סיפור מעניין משל עצמו:
ביקור מעניין בפרו והתחקות אחר סגנון האוכל של התושבים שם  "משפחות פרואניות שלימות עניות מרודות יושבות ומפרקות עוף שעשוי על גחלים בלבד" היא גילתה תובנה מעניינת שהביאה אותה לפתוח דוכן אקולוגי, שמציע מנות וארוחות טבעיות, בריאות, איכותיות ומסקרנות, בלב הדוכן ניצב תנור אקולוגי המאפשר צליה טבעית ואיכותית של עוף, בקר וירקות ללא מגע ישיר עם אבק או גיצי הפחם, הכוכב הראשי בדוכן הינו העוף הנקי מאנטיביוטיקה , וסימן ההיכר הינו אכילתו בידיים ע"י כפפות חד פעמיות (מישהו אמר נימוס?), כל כלי ההגשה וה-take away הינם מחומרים מתכלים כחלק מתפיסת המקום להיות ידידותי לסביבה.

סגירת התריס של הדוכן האקולוגי-פרואני ביום שישי בשעה 14:30 ופתיחתו חזרה בראשון בבוקר, הייתה לצנינים בעיני המנהלים והם לא הסכימו שהדוכן ימוקם בשדרה המרכזית. להבנתם, לא ייתכן שיגיעו מבקרים ביום השבת וייתקלו בתריס סגור מחמת שמירת שבת, זה הרי ידפוק את כל ההווי והמרקם הייחודי של המקום….

השדרה המרכזית מכילה שמות של שפים מהשורה הראשונה בארץ, ביניהם השפים שגב משה, יונתן רושפלד, ישראל אהרוני, דוכן כשר ושומר שבת לצידם של השמות הגדולים – זה חילול החילוניות והבוהמה. על כן, הדוכן של רבקה נאלץ להיפתח בכניסה ממש, במקום הרבה פחות טוב מבחינה עסקית.

למרות המיקום הבעייתי, רבקה נותרת אופטימית ומאמינה בדרכה. התעודה שתלויה שם על הקיר בוהקת, מזמינה, כמעט זוהרת בבדידותה בתוך המפלצת אוכל אימתנית אקסלוסיבית הזו, בה ניתן דגש לכל דבר שהוא שונה, מטורף וטרנדי, והשבת סובלת בשקט. דחוקה לקרן זווית, השבת תובעת את עלבונה.

איך תובעת? הדוכן אותו רצתה רבקה לשכור בשדרה המרכזית ונענתה בשלילה שנה עמד בשיממונו עד שאויש בחודש האחרון (שנה שלמה!!!!).

במדינה יהודית שנת 2017 דוחקים בה, בשבת, מתייחסים אליה כאל מוצג מוזיאוני מיושן שאבד עליו הכלח, שמים אותה בפינה שלא תזדקר מול העוברים ושבים, שלא תטרוד את מנוחת הבליינים שרוצים הכל מואר ושלם, שהדת לא תכפה עליהם חס ושלום, לא תזכיר להם במאום שהם חיים בארץ שאחוזים גדולים ממנה שומרי שבת בגאווה.

בתוך ים הניכור וההתנערות מכל מה שריח דת נודף ממנו רבקה ושכמותיה הם קרן אור יחידה ותקווה למדינה הזו, יהודים חמים שמתעקשים על העקרונות שלהם חרף הקושי, עומדים כצוק איתן בתוך ג'ונגל מאיים ומביאים את בשורת הכשרות לצד המודרניזציה, ומחובתינו לחזק את ידיהם ולהרים את קרנם למען השבת, למען המדינה היהודית שלנו, למען הצביון.

תגובתה של רבקה לכתבה: "אין לי מה להגיד והנהלת שרונה מרקט תדחה את הטענות מכל וכל ולראיה אחרי אישרו לעסק כשר להפתח. על האמת אין סימוכין"

תגובת שרונה מרקט טרם התקבלה.